כנסת ישראל היא בית הנבחרים והגוף המחוקק העליון של מדינת ישראל. היא מהווה את אחד משלושת ענפי השלטון, לצד הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (מערכת בתי המשפט). חשיבותה של הכנסת בפוליטיקה וממשל הישראלי היא עצומה, והיא מהווה סמל לדמוקרטיה הישראלית. בואו נכיר כמה עובדות מרתקות על המוסד החשוב הזה.
ההיסטוריה של כנסת ישראל
כנסת ישראל קרויה על שם הכנסת הגדולה, המוסד העליון של חכמי ישראל בתקופת בית שני. הכנסת הראשונה התכנסה ב-14 בפברואר 1949, לאחר הבחירות הראשונות שנערכו ב-25 בינואר באותה שנה. תחילה, ישבה הכנסת בבניין דיסקין בירושלים, ולאחר מכן עברה לבית פרומין. משנת 1966, שוכנת הכנסת במשכן הקבע שלה בקריית בן-גוריון בירושלים.
מבנה ותפקידי הכנסת
בכנסת ישראל 120 חברים, מספר שנקבע בהשראת אנשי "הכנסת הגדולה" בתקופת עזרא ונחמיה. חברי הכנסת נבחרים בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות לתקופת כהונה של ארבע שנים. עם זאת, הכנסת יכולה להחליט על פיזורה לפני תום תקופת הכהונה, מה שמוביל לבחירות מוקדמות.
תפקידיה העיקריים של הכנסת כוללים:
- חקיקת חוקים
- פיקוח על פעולות הממשלה
- בחירת נשיא המדינה
- דיון בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי
- אישור תקציב המדינה
עובדות מעניינות על הכנסת
הנה כמה עובדות מפתיעות שייתכן שלא ידעתם על כנסת ישראל:
המבנה הארכיטקטוני
משכן הכנסת תוכנן על ידי האדריכל יוסף קלרווין ונחנך בשנת 1966. המבנה משלב אלמנטים מודרניים עם סמלים יהודיים מסורתיים. חזית הבניין מעוטרת בתבליט מברונזה מעשה ידי האמן נפתלי בזם, המתאר אירועים מרכזיים בהיסטוריה של העם היהודי. אחד המאפיינים הבולטים של המבנה הוא חצר שאנן, המהווה חצר פנימית פתוחה המעוצבת בסגנון ים תיכוני.
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת היא פסל מברונזה בגובה של כ-4.5 מטרים, מעשה ידיו של האמן בנו אלקן. המנורה ניתנה כמתנה מהפרלמנט הבריטי לכנסת ישראל בשנת 1956. על המנורה מתוארים אירועים מרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל ומוטיבים יהודיים, והיא מהווה סמל חשוב של הכנסת ושל מדינת ישראל בכלל.
ועדות הכנסת
בכנסת פועלות ועדות קבועות וועדות מיוחדות. הוועדות הקבועות כוללות את ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, וועדת הכנסת. הוועדות מהוות את המנגנון העיקרי שבאמצעותו מבצעת הכנסת את תפקידה הפרלמנטרי.
תהליך החקיקה
תהליך החקיקה בכנסת מורכב מכמה שלבים: הנחה על שולחן הכנסת, קריאה טרומית (לגבי הצעות חוק פרטיות), קריאה ראשונה, דיון בוועדה, קריאה שנייה, ואם עוברת – קריאה שלישית. לאחר שהצעת החוק עוברת בקריאה השלישית, היא מועברת לחתימת יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה, הנשיא, השר הרלוונטי ומזכיר הממשלה. לאחר מכן, החוק מתפרסם ברשומות ונכנס לתוקף.
שיאים בכנסת
הכנסת ה-24, שהושבעה ב-6 באפריל 2021, היא הכנסת שבה מכהן המספר הגדול ביותר של נשים – 30 חברות כנסת. זהו שיא היסטורי בייצוג הנשי בפרלמנט הישראלי. בנוסף, בכנסת זו מכהנים גם 13 חברי כנסת ערבים, מספר שגם הוא מהווה שיא היסטורי.
כנסת ישראל היא לב הדמוקרטיה הישראלית ומהווה במה לדיון ציבורי ולקבלת החלטות הנוגעות לחיי כל אזרחי המדינה. הכרת מוסד זה ואופן פעולתו היא חלק בלתי נפרד מהאזרחות הישראלית והבנת המערכת הפוליטית במדינה.
