בעשור האחרון אנו עדים לתמורות משמעותיות במערכת היחסים הבינלאומית. מאזן הכוחות העולמי, שהיה יציב יחסית מאז סיום המלחמה הקרה, מתערער ומשתנה לנגד עינינו. המערכת החד-קוטבית בהובלת ארצות הברית מפנה את מקומה למציאות מורכבת יותר, רב-קוטבית, שבה שחקנים חדשים תופסים מקום מרכזי.
עלייתה של סין כמעצמת-על
הגורם המרכזי המשנה את פני הזירה הבינלאומית הוא ללא ספק עלייתה המטאורית של סין. בתוך פחות מחצי מאה, הפכה סין מכלכלה מתפתחת למעצמה כלכלית המאיימת על ההגמוניה האמריקאית. יוזמת "החגורה והדרך" (Belt and Road Initiative) מסמנת את אסטרטגיית ההתפשטות הסינית, המשלבת השקעות כלכליות ענק במדינות רבות ברחבי העולם, יחד עם השפעה פוליטית הולכת וגוברת.
סין כבר אינה מסתפקת בלהיות "המפעל של העולם", אלא הופכת למובילה בתחומי טכנולוגיה מתקדמת, בינה מלאכותית וחלל. התחרות בין סין לארצות הברית על עליונות טכנולוגית מהווה את אחד מצירי המתיחות המרכזיים בזירה הבינלאומית כיום.
התעוררות רוסיה והאתגר למערב
במקביל לעליית סין, אנו עדים להתעוררותה של רוסיה תחת שלטונו של ולדימיר פוטין. לאחר שנות ה-90 הקשות עבור רוסיה, שאופיינו בחולשה כלכלית ופוליטית, חזרה המדינה להיות שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית. הפלישה לגיאורגיה ב-2008, סיפוח חצי האי קרים ב-2014, וההתערבות במלחמת האזרחים בסוריה מסמנות את שאיפתה של רוסיה לשוב למעמד של מעצמת-על.
המלחמה באוקראינה שפרצה בפברואר 2022 מהווה את האתגר הגדול ביותר למערכת היחסים הבינלאומית מאז סיום המלחמה הקרה. היא לא רק מערערת את היציבות באירופה, אלא גם מאיצה את הקיטוב בין גושי מדינות ואת המרוץ לחימוש מחדש.
שקיעת ההגמוניה האמריקאית?
ארצות הברית, שהייתה המעצמה הדומיננטית בעולם מאז סיום המלחמה הקרה, נמצאת בתהליך של שינוי מעמדה. הפערים הפנימיים הגדלים בחברה האמריקאית, המשברים הפוליטיים והקיטוב בין המפלגות, המלחמות הארוכות באפגניסטן ובעיראק, והנסיגה מאפגניסטן ב-2021 – כל אלה תרמו לתחושה של ירידה בכוחה של ארצות הברית.
עם זאת, ארצות הברית עדיין שומרת על יתרונות משמעותיים – הכלכלה הגדולה בעולם, צבא עוצמתי, השפעה תרבותית גלובלית, ומובילות טכנולוגית בתחומים רבים. השאלה המרכזית היא האם וכיצד תצליח ארצות הברית להתמודד עם האתגרים החדשים המוצבים בפניה.
אירופה בצומת דרכים
האיחוד האירופי, שהתפתח כפרויקט שאפתני של שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי, מתמודד גם הוא עם אתגרים משמעותיים. הברקזיט, משבר ההגירה, עליית הימין הקיצוני במדינות שונות, והפערים הכלכליים בין צפון אירופה לדרומה – כל אלה מקשים על האיחוד לפעול כגוש מאוחד בזירה הבינלאומית.
המלחמה באוקראינה הציבה את אירופה בפני מציאות חדשה, שבה הביטחון היבשתי שוב אינו מובן מאליו. התלות של אירופה באנרגיה הרוסית הפכה לחרב פיפיות, והאיחוד מנסה כעת למצוא איזון חדש בין הצורך בעצמאות אסטרטגית לבין שימור הברית הטרנס-אטלנטית עם ארצות הברית.
המזרח התיכון בתקופת שינויים
המזרח התיכון עובר גם הוא תמורות משמעותיות. הסכמי אברהם שינו את מפת היחסים בין ישראל למדינות ערב, ויצרו אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה אזורי. במקביל, איראן ממשיכה לשאוף להגמוניה אזורית, תוך קידום תכנית הגרעין שלה ותמיכה בארגוני טרור ומיליציות ברחבי האזור.
הנסיגה היחסית של ארצות הברית מהמזרח התיכון יצרה ואקום, שאליו נכנסות מעצמות אחרות – רוסיה, סין וטורקיה. מדינות האזור נדרשות כעת לתמרן בין האינטרסים של המעצמות השונות, תוך התמודדות עם אתגרים פנימיים של יציבות פוליטית, פיתוח כלכלי ושינויי אקלים.
ההשלכות על ישראל
עבור ישראל, השינויים במערכת היחסים הבינלאומית מציבים אתגרים והזדמנויות כאחד. מצד אחד, התחרות בין המעצמות הגדולות עשויה לאפשר לישראל מרחב תמרון גדול יותר ואפשרות לגוון את קשריה הבינלאומיים. מצד שני, ירידה במעמדה של ארצות הברית, בעלת בריתה המסורתית של ישראל, עלולה להשאיר את ישראל פגיעה יותר.
המתיחות בין ארצות הברית לסין מציבה את ישראל בפני דילמה לא פשוטה – כיצד לשמר את הברית האסטרטגית עם ארצות הברית, תוך פיתוח יחסים כלכליים וטכנולוגיים עם סין. במקביל, היחסים המורכבים עם רוסיה, במיוחד לאור נוכחותה בסוריה, דורשים גם הם איזון עדין.
לסיכום, העולם נמצא בתקופה של שינויים דרמטיים במאזן הכוחות הגלובלי. חדשות מהעולם מראות כי רעידת האדמה הגיאופוליטית הזו צפויה להימשך, והשאלה המרכזית היא מי יהיו המנצחים והמפסידים בסדר העולמי החדש שמתעצב לנגד עינינו. ישראל, כמדינה קטנה הנמצאת בצומת אסטרטגי, תצטרך להפגין חוכמה ותחכום דיפלומטי כדי לנווט בהצלחה במים הסוערים של הפוליטיקה העולמית.
