רגולציה עירונית ועלויות תפעול

הרגולציה העירונית בישראל מהווה גורם משמעותי בקביעת עלויות התפעול של סופרמרקטים. רשויות מקומיות קובעות מגוון של תקנות ומיסים שמשפיעים ישירות על הוצאות החנויות, כגון:

• ארנונה עסקית – התעריפים נקבעים על ידי הרשות המקומית ומשתנים באופן משמעותי בין ערים שונות
• היתרי בנייה והרחבה – עלויות וזמני המתנה לאישורים
• רישוי עסקים – דרישות שונות בכל רשות מקומית
• תקנות סביבתיות מקומיות – השפעה על עלויות פינוי אשפה ומחזור

מחקר שפורסם בשנת 2021 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה כי הבדלים בתעריפי הארנונה העסקית בין רשויות מקומיות יכולים להוביל להפרשים של עד 15% בעלויות התפעול של סופרמרקטים באותו גודל.

תכנון עירוני והשפעתו על התחרות

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהשפעת הפוליטיקה העירונית על מחירי המזון הוא התכנון העירוני. ועדות תכנון מקומיות שולטות בהחלטות קריטיות:

הקצאת שטחים למסחר קמעונאי מהווה כלי רב-עוצמה בידי פוליטיקאים מקומיים. בערים בהן יש צפיפות גבוהה של סופרמרקטים, התחרות מביאה להורדת מחירים. לעומת זאת, בשכונות עם סופרמרקט אחד או שניים בלבד, המחירים נוטים להיות גבוהים יותר בשיעור של 8-12% בממוצע.

נתונים מרשות התחרות מראים כי בערים שבהן הרשות המקומית הגבילה את מספר היתרי הבנייה לרשתות דיסקאונט חדשות, מחירי המזון גבוהים ב-7% בממוצע מאשר בערים דומות שאפשרו כניסה של מתחרים חדשים.

שעות פעילות והשפעתן על מחירי המזון

חוקי העזר העירוניים המסדירים את שעות הפעילות של עסקים משפיעים גם הם על מחירי המזון. בערים שבהן חוקי העזר מאפשרים פתיחת סופרמרקטים בשבתות ובשעות מאוחרות:

1. עלויות כוח האדם גדלות (תוספת שכר לעובדים בשעות חריגות)
2. מחזור המכירות עולה ומאפשר פיזור טוב יותר של הוצאות קבועות
3. התחרות בין הרשתות מתעצמת והמחירים נוטים להיות תחרותיים יותר

בערים כמו תל אביב, שבהן יש היתר נרחב יותר לפעילות בשבת, נמצא כי ישנה תחרות גבוהה יותר בין רשתות המזון, דבר המוביל להצעות ומבצעים רבים יותר.

יוזמות עירוניות להורדת יוקר המחיה

בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות ליזום מהלכים אקטיביים להורדת מחירי המזון:

הקמת שווקי איכרים עירוניים – מספר ערים, ביניהן ירושלים, חיפה ורעננה, החלו לקדם שווקי איכרים שבועיים המאפשרים לחקלאים למכור תוצרת טרייה ישירות לצרכנים, תוך עקיפת פערי התיווך. יוזמות אלה הובילו להורדת מחירים של 20-30% בממוצע על פירות וירקות בימי פעילות השוק.

הפעלת "שוק עירוני מוזל" – עיריית אשדוד יזמה בשנת 2020 מודל של שוק עירוני מפוקח מחירים, שבו העירייה משכירה דוכנים בעלות נמוכה לסוחרים המתחייבים למכור במחירים מוסכמים. יוזמה זו הביאה להוזלה של כ-15% במחירי מוצרי יסוד באזורים סמוכים.

מסקנות והשלכות לצרכנים

ההבנה כי פוליטיקה מקומית משפיעה על מחירי המזון חשובה הן לצרכנים והן למקבלי החלטות. לצרכנים, חשוב להיות מודעים לכך שבחירות פוליטיות מקומיות משפיעות על יוקר המחיה שלהם, ולכן עליהם להביא זאת בחשבון בהצבעתם בבחירות המוניציפליות.

למקבלי החלטות, הנתונים מראים כי מדיניות של עידוד תחרות ברמה המקומית, הקלה ברגולציה עירונית, ויוזמות מקומיות לקידום מסחר ישיר מהיצרנים לצרכנים יכולים להוביל להורדה משמעותית של מחירי המזון.

לסיכום, הפוליטיקה העירונית מהווה גורם משמעותי בקביעת מחירי המזון בסופרמרקטים, ועל כן חשוב להביא בחשבון את השפעת ההחלטות המוניציפליות על יוקר המחיה בישראל. רק באמצעות הבנה מעמיקה של הקשרים הללו ניתן יהיה לפתח מדיניות אפקטיבית להורדת מחירי המזון ושיפור רווחת הצרכנים.

The post כך משפיעה פוליטיקה עירונית על המחירים בסופרמרקטים appeared first on חדשות גלובאליות – מבט עולמי.

ההיסטוריה של כנסת ישראל

כנסת ישראל קרויה על שם הכנסת הגדולה, המוסד העליון של חכמי ישראל בתקופת בית שני. הכנסת הראשונה התכנסה ב-14 בפברואר 1949, לאחר הבחירות הראשונות שנערכו ב-25 בינואר באותה שנה. תחילה, ישבה הכנסת בבניין דיסקין בירושלים, ולאחר מכן עברה לבית פרומין. משנת 1966, שוכנת הכנסת במשכן הקבע שלה בקריית בן-גוריון בירושלים.

מבנה ותפקידי הכנסת

בכנסת ישראל 120 חברים, מספר שנקבע בהשראת אנשי "הכנסת הגדולה" בתקופת עזרא ונחמיה. חברי הכנסת נבחרים בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות לתקופת כהונה של ארבע שנים. עם זאת, הכנסת יכולה להחליט על פיזורה לפני תום תקופת הכהונה, מה שמוביל לבחירות מוקדמות.

תפקידיה העיקריים של הכנסת כוללים:

• חקיקת חוקים
• פיקוח על פעולות הממשלה
• בחירת נשיא המדינה
• דיון בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי
• אישור תקציב המדינה

עובדות מעניינות על הכנסת

הנה כמה עובדות מפתיעות שייתכן שלא ידעתם על כנסת ישראל:

המבנה הארכיטקטוני

משכן הכנסת תוכנן על ידי האדריכל יוסף קלרווין ונחנך בשנת 1966. המבנה משלב אלמנטים מודרניים עם סמלים יהודיים מסורתיים. חזית הבניין מעוטרת בתבליט מברונזה מעשה ידי האמן נפתלי בזם, המתאר אירועים מרכזיים בהיסטוריה של העם היהודי. אחד המאפיינים הבולטים של המבנה הוא חצר שאנן, המהווה חצר פנימית פתוחה המעוצבת בסגנון ים תיכוני.

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת היא פסל מברונזה בגובה של כ-4.5 מטרים, מעשה ידיו של האמן בנו אלקן. המנורה ניתנה כמתנה מהפרלמנט הבריטי לכנסת ישראל בשנת 1956. על המנורה מתוארים אירועים מרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל ומוטיבים יהודיים, והיא מהווה סמל חשוב של הכנסת ושל מדינת ישראל בכלל.

ועדות הכנסת

בכנסת פועלות ועדות קבועות וועדות מיוחדות. הוועדות הקבועות כוללות את ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, וועדת הכנסת. הוועדות מהוות את המנגנון העיקרי שבאמצעותו מבצעת הכנסת את תפקידה הפרלמנטרי.

תהליך החקיקה

תהליך החקיקה בכנסת מורכב מכמה שלבים: הנחה על שולחן הכנסת, קריאה טרומית (לגבי הצעות חוק פרטיות), קריאה ראשונה, דיון בוועדה, קריאה שנייה, ואם עוברת – קריאה שלישית. לאחר שהצעת החוק עוברת בקריאה השלישית, היא מועברת לחתימת יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה, הנשיא, השר הרלוונטי ומזכיר הממשלה. לאחר מכן, החוק מתפרסם ברשומות ונכנס לתוקף.

שיאים בכנסת

הכנסת ה-24, שהושבעה ב-6 באפריל 2021, היא הכנסת שבה מכהן המספר הגדול ביותר של נשים – 30 חברות כנסת. זהו שיא היסטורי בייצוג הנשי בפרלמנט הישראלי. בנוסף, בכנסת זו מכהנים גם 13 חברי כנסת ערבים, מספר שגם הוא מהווה שיא היסטורי.

כנסת ישראל היא לב הדמוקרטיה הישראלית ומהווה במה לדיון ציבורי ולקבלת החלטות הנוגעות לחיי כל אזרחי המדינה. הכרת מוסד זה ואופן פעולתו היא חלק בלתי נפרד מהאזרחות הישראלית והבנת המערכת הפוליטית במדינה.

The post עובדות מעניינות על כנסת ישראל appeared first on חדשות גלובאליות – מבט עולמי.

המבנה הנוכחי של הכנסת

הכנסת ה-25, שנבחרה בנובמבר 2022, משקפת פיצול פוליטי משמעותי בחברה הישראלית. הקואליציה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, מורכבת ממפלגת הליכוד ומשותפיה: המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, והמפלגות הדתיות-לאומיות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. קואליציה זו מחזיקה ברוב של 64 מנדטים בכנסת בת 120 חברים.

האופוזיציה, מצד שני, מורכבת ממגוון מפלגות המייצגות את המרכז, השמאל והמגזר הערבי. מפלגות אלו כוללות את יש עתיד בראשות יאיר לפיד, המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, העבודה, מרצ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. האופוזיציה מחזיקה ב-56 מנדטים.

מגמות עיקריות במפה הפוליטית הישראלית

הפוליטיקה הישראלית העכשווית מתאפיינת במספר מגמות בולטות:

1. קיטוב פוליטי-חברתי מתעצם

אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות היא העמקת הקיטוב בין מחנות פוליטיים. השיח הפוליטי הפך אגרסיבי יותר, כאשר נושאים כמו מערכת המשפט, דת ומדינה, והסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווים קווי שבר משמעותיים. הקיטוב ניכר גם בתקשורת ובמרחב הציבורי, עם ירידה ביכולת לנהל שיח ענייני בין המחנות.

2. התחזקות הימין והמפלגות הדתיות

בעשור האחרון ניכרת מגמה של התחזקות מפלגות הימין והמפלגות הדתיות בישראל. הבחירות האחרונות הביאו לעלייתן של מפלגות ימין קיצוני יותר, כמו "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר, אל מרכז הבמה הפוליטית. במקביל, המפלגות החרדיות שומרות על כוחן ואף מגדילות אותו, מה שמשקף את הגידול הדמוגרפי במגזר זה.

3. פרגמנטציה של המרכז-שמאל

בעוד גוש הימין מתאחד סביב מנהיגות מרכזית, המרכז והשמאל מתאפיינים בפיצול למפלגות רבות. מגמה זו הובילה לאובדן קולות רבים בשל אחוז החסימה, ולקושי בבניית אלטרנטיבה שלטונית יציבה. מפלגות כמו מרצ והעבודה, שהיו דומיננטיות בעבר, נאבקות על הישרדותן הפוליטית.

סוגיות מרכזיות המעצבות את השיח הפוליטי

מספר סוגיות מרכזיות ממשיכות לעצב את השיח הפוליטי בישראל:

הרפורמה המשפטית

הממשלה הנוכחית קידמה תכנית לרפורמה במערכת המשפט שעוררה מחאה ציבורית חסרת תקדים. התכנית, שכוללת שינויים בסמכויות בית המשפט העליון ובתהליך מינוי השופטים, נתפסת על ידי תומכיה כתיקון עיוות דמוקרטי ועל ידי מתנגדיה כאיום על הדמוקרטיה הישראלית. המחלוקת סביב הרפורמה חצתה את החברה הישראלית והביאה להפגנות המוניות.

יחסי דת ומדינה

סוגיית יחסי דת ומדינה ממשיכה להיות אחד מנושאי המחלוקת העמוקים בחברה הישראלית. הממשלה הנוכחית, שנשענת על תמיכת המפלגות החרדיות והדתיות-לאומיות, מקדמת מדיניות המחזקת את מעמד הדת במרחב הציבורי, בעוד חלקים באוכלוסייה דורשים הפרדה גדולה יותר בין דת למדינה.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותר נושא מרכזי בפוליטיקה הישראלית, כאשר עמדות המפלגות נעות מתמיכה בפתרון שתי המדינות ועד להתנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית. הקיטוב בסוגיה זו התעצם בשנים האחרונות, עם עלייתן של עמדות ניציות יותר במפלגות הימין.

האתגרים העתידיים למערכת הפוליטית

המערכת הפוליטית הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בשנים הקרובות:

ראשית, יציבות שלטונית. חוסר היציבות השלטונית, שהתבטא במערכות בחירות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות, פוגע ביכולת לקדם מדיניות ארוכת טווח וביעילות הממשל.

שנית, שסעים חברתיים. הפוליטיקה הישראלית משקפת שסעים עמוקים בחברה – בין יהודים לערבים, חילונים לדתיים, ימין לשמאל. גישור על שסעים אלו מהווה אתגר מרכזי למערכת הפוליטית.

שלישית, איום חיצוני. ישראל ממשיכה להתמודד עם איומים ביטחוניים מורכבים, החל מהתגרענות איראן וכלה בארגוני טרור בגבולותיה. איומים אלו דורשים קבלת החלטות אסטרטגיות והקצאת משאבים משמעותית.

סיכום

מפת הכוחות הפוליטיים בישראל נמצאת בתקופה של שינויים דרמטיים. הקיטוב הפוליטי, התחזקות הימין והמפלגות הדתיות, והמחלוקות העמוקות סביב סוגיות יסוד מציבים אתגרים משמעותיים בפני הדמוקרטיה הישראלית. היכולת לגשר על הפערים הללו ולבנות הסכמות רחבות תקבע במידה רבה את עתידה של המערכת הפוליטית בישראל.

בעוד הפוליטיקה הישראלית נתפסת לעתים כמערכת כאוטית ובלתי יציבה, היא גם משקפת את המגוון והדינמיות של החברה הישראלית. האתגר העיקרי בשנים הקרובות יהיה למצוא את האיזון בין ייצוג הקבוצות השונות בחברה לבין בניית מסגרת משותפת שתאפשר ניהול יעיל של המדינה.

The post ניתוח מקיף: מפת הכוחות הפוליטיים בישראל – נכון להיום appeared first on חדשות גלובאליות – מבט עולמי.

מהיכן הגיע המועמד המפתיע?

ללא רקע פוליטי משמעותי וללא תמיכה מהמפלגות הגדולות, המועמד המפתיע הצליח לבנות לעצמו בסיס תמיכה משמעותי בקרב הציבור הישראלי. בניגוד לפוליטיקאים ותיקים, הוא בחר באסטרטגיה שונה לחלוטין – פנייה ישירה לציבור באמצעות הרשתות החברתיות ופלטפורמות דיגיטליות. במקום לבזבז משאבים על קמפיינים יקרים, הוא השקיע בתוכן אותנטי שמדבר ישירות אל הבוחרים.

על פי סקרים אחרונים, התמיכה במועמד המפתיע גדלה בצורה משמעותית בשבועות האחרונים, והיא מגיעה כעת לאחוזים דו-ספרתיים. זוהי תופעה חסרת תקדים בפוליטיקה הישראלית, שבה בדרך כלל לוקח שנים לבנות בסיס תמיכה משמעותי.

האג'נדה שמושכת את הציבור

מה שמייחד את המועמד המפתיע הוא היכולת שלו לגשר על פערים ולפנות למגוון רחב של קבוצות באוכלוסייה. בעוד שרבים מהפוליטיקאים הוותיקים מתמקדים בנושאי ביטחון ויחסי חוץ, המועמד המפתיע שם דגש על נושאים כלכליים-חברתיים שנוגעים לחיי היומיום של האזרחים – יוקר המחיה, דיור בר השגה, תחבורה ציבורית, ומערכת הבריאות.

כפי שמציינים רבים מפרשנויות מהזירה הפוליטית, היכולת לדבר על נושאים אלה בגובה העיניים, ללא רטוריקה מסורבלת ומנותקת, היא אחד הגורמים המרכזיים להצלחה המפתיעה.

האתגרים בדרך להצלחה

למרות ההצלחה הראשונית, הדרך להפוך מתופעה תקשורתית למנהיג פוליטי אפקטיבי עדיין ארוכה. האתגר הראשון הוא בניית מערך פוליטי שיתמוך במועמד המפתיע ויאפשר לו להוציא לפועל את האג'נדה שלו. הפוליטיקה הישראלית ידועה במורכבותה, והיכולת לנווט בה דורשת ניסיון וקשרים שעדיין חסרים למועמד החדש.

בנוסף, ככל שהתמיכה במועמד גדלה, כך גדלים גם הלחצים והביקורת מצד המתנגדים. לאחרונה נחשפו מספר פרשיות מעברו שמטילות צל על דמותו הציבורית, והאופן שבו יתמודד עם ביקורות אלה יקבע במידה רבה את המשך דרכו הפוליטית.

השפעה על מפת הבחירות

ההופעה המפתיעה של המועמד החדש כבר משפיעה על אסטרטגיות הקמפיין של המפלגות המבוססות. מפלגות שפעם התעלמו ממנו כעת מתייחסות אליו כאיום ממשי, ומשנות את המסרים שלהן בהתאם. המועמד המפתיע הצליח להכניס לשיח הציבורי נושאים שלא זכו לתשומת לב מספקת בעבר, ובכך הוא כבר משפיע על סדר היום הפוליטי.

מה צופן העתיד?

האם המועמד המפתיע יהפוך לתופעה חולפת או שמא הוא כאן כדי להישאר? זו שאלה שמעסיקה רבים במערכת הפוליטית. מה שברור הוא שהצלחתו עד כה מצביעה על צורך אמיתי בקרב הציבור הישראלי לשינוי במערכת הפוליטית המסורתית.

ההיסטוריה הפוליטית בישראל מלאה בדוגמאות של מועמדים שעלו במהירות וצנחו באותה מהירות, אך גם בדוגמאות של אנשים שהצליחו לחולל שינוי אמיתי. רק הזמן יגיד לאיזו קטגוריה ישתייך המועמד המפתיע של הבחירות הנוכחיות.

בין אם יצליח להשיג את מטרותיו הפוליטיות או לא, אין ספק שהמועמד המפתיע כבר כתב פרק חדש ומרתק בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, והשפעתו על השיח הציבורי תימשך עוד זמן רב.

The post ההפתעה של הבחירות: מי המועמד שאף אחד לא ציפה לו appeared first on חדשות גלובאליות – מבט עולמי.

עיקרי התקציב החדש

התקציב לשנת 2025 עומד על סך של כ-609 מיליארד שקלים, גידול של כ-5% לעומת תקציב השנה הקודמת. התקציב כולל הקצאות משמעותיות למספר תחומים מרכזיים:

• ביטחון: כ-73 מיליארד שקלים, עלייה של כ-8% בהשוואה לשנה הקודמת, בעקבות המצב הביטחוני המתמשך.
• חינוך: כ-67 מיליארד שקלים, עם דגש על שיפור תנאי העסקת מורים וצמצום פערים בין מרכז לפריפריה.
• בריאות: כ-54 מיליארד שקלים, כולל תוספת משמעותית למערכת הבריאות הציבורית ולקיצור תורים.
• תשתיות: כ-42 מיליארד שקלים, עם דגש על פיתוח תחבורה ציבורית ותשתיות לאומיות.

מחלוקות ודיונים סוערים

הדיונים לקראת האישור היו סוערים במיוחד, כאשר נציגי האופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על סדרי העדיפויות בתקציב. חברי פוליטיקה וממשל מהאופוזיציה טענו כי התקציב אינו מתמודד כראוי עם יוקר המחיה ואינו מספק מענה למצוקות הכלכליות של האזרחים.

ח"כ משה כהן, יו"ר ועדת הכספים, הגיב: "התקציב החדש מאוזן ואחראי, ומציב את המשק הישראלי בנתיב צמיחה למרות האתגרים הכלכליים והביטחוניים שאנו מתמודדים איתם. התקציב כולל מענה לצרכי הביטחון המתגברים לצד השקעה בתשתיות, חינוך ובריאות."

הגירעון והשלכות כלכליות

על פי נתוני משרד האוצר, יעד הגירעון לשנת 2025 יעמוד על 4.3% מהתמ"ג, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת. עם זאת, מומחים כלכליים מזהירים כי המצב הביטחוני המתמשך עלול להביא ללחצים נוספים על התקציב.

פרופ' אברהם לוי, כלכלן בכיר במכון הישראלי למחקר כלכלי, הסביר: "האתגר העיקרי בתקציב 2025 הוא האיזון בין הצרכים הביטחוניים המיידיים לבין ההשקעה בצמיחה ארוכת טווח. בעוד שהממשלה הגדילה את תקציב הביטחון בצורה משמעותית, נדרשת גם השקעה בתשתיות וחדשנות כדי להבטיח את הצמיחה העתידית של המשק."

רפורמות מרכזיות בתקציב החדש

התקציב החדש כולל מספר רפורמות משמעותיות:

1. רפורמה בשוק הדיור: הקצאת 15 מיליארד שקלים לזירוז תהליכי תכנון ובנייה, והגדלת היצע הדירות בשוק.
2. רפורמה בתחבורה הציבורית: השקעה של 12 מיליארד שקלים בפיתוח מערכות הסעת המונים בגוש דן ובמטרופולינים נוספים.
3. רפורמה בשוק העבודה: תוכנית בהיקף של 5 מיליארד שקלים להכשרות מקצועיות ושילוב אוכלוסיות שאינן משתתפות מספיק בשוק העבודה.

הצעדים הבאים

לאחר האישור בקריאה שנייה, צפוי חוק התקציב לעבור לקריאה שלישית ואחרונה בימים הקרובים. שר האוצר הביע אופטימיות לגבי השלמת התהליך בזמן, וציין כי אישור התקציב במועד יאפשר יציבות כלכלית ותכנון ארוך טווח למשרדי הממשלה.

יצוין כי אי-אישור התקציב עד סוף השנה הנוכחית עלול להוביל למשבר קואליציוני ואף לפיזור הכנסת, תרחיש שהממשלה הנוכחית מנסה למנוע בכל מחיר.

אישור התקציב הסופי צפוי להיות אבן דרך משמעותית עבור הממשלה הנוכחית, שמתמודדת עם אתגרים מורכבים בזירה הביטחונית והכלכלית כאחד.

The post הכנסת אישרה בקריאה שנייה: חוק התקציב לשנת 2025 appeared first on חדשות גלובאליות – מבט עולמי.